The Crucifixion of Jesus, La Crucifixión de Jesús.*Prophecy*.

The Crucifixion of Jesus, La Crucifixión de Jesús.* Luke 23:34 And Jesus said: Father, forgive them for they know not what they do, they divided my garments among them and cast lots upon my mantle The Crucifixion of Jesus Jesus betrayed to be crucified, Mat. 27:26, "Then he released Barabbas and having scourged Jesus, delivered him to be crucified." "When I was sentenced to crucifixion, was to be flogged before with straps or ropes, sometimes provided with knots or metal balls , and was a totally inhuman punishment which often entailed the death of the defendant. These stripes, or flogging, were executed in Jesus Christ (Matt. 27.26), probably within the Praetorium "(VE). "The Roman scourge was a short wooden handle to which were attached several straps with ends fitted with pieces of lead or bronze and very sharp pieces of bone. The lashes were dropped especially on the back of the victim, who was naked and bent. Usually two men were employed to administer the punishment, a whipping from the side, another from the opposite side, with the result that sometimes the flesh was torn to the point that were visible veins and arteries and sometimes even inside the womb and internal organs appeared in between cuts " _____________________________________________________________ Stripped naked, put a scarlet robe to mock him: Matt. 27:27, "Then the soldiers took Jesus into the Praetorium, 28 And they stripped him and put a scarlet robe." The verb indicates continuous action did, repeatedly. Jesus was continually mocked before the council, Mat. 26:67, before Herod, Lk. 23:11; before Pilate, Mat. 27:27-31. The soldiers were very abusive, doing this as a game, a fun, but in his ignorance took their game to a very low level of indecency, violence and cruelty. The Jews made fun of him like a false prophet, and now the Romans tease her like a false king. _____________________________________________________________ Crown of thorns, mocked: Matt. 27:29, "and put on her head a crown of thorns and a reed in his right hand: and they bowed the knee before Him and mocked Him, saying, Hail, King of the Jews!" They made fun of the : ver. 29, the soldiers of the governor, see. 39, "the passing" view. 41, "the chief priests mocking with the scribes and Pharisees and elders" fulfilled to the letter the prophecy of Psalm 22:8; see. 44, "The same thing also insulting the robbers who were crucified with him." See Psalm 109:25. Crucified between two criminals: Jn. 19:17, "And he bearing his cross went forth into the place called the Skull, in Hebrew, Golgotha, 18 where they crucified him and with him two others, one on each side and Jesus in the middle" ( to humiliate the maximum). 19:16-18 So then gave it to them (to the chief priests, 19:15, Luke. 23:25), but the Roman soldiers crucified him (19:23, 24, 31-34). After saying "no fault in him" several times, Pilate "gave it to them to be crucified" to be crucified. (The soldiers) So they took Jesus and led him away. And he bearing his cross, - "Although his back was lacerated with many wounds from the flogging he had been subjected, forced him to carry his own cross" (GH). The word comes from stauros cross, a pole or stake. From this the "witnesses" of the Watchtower argue that there was a cross-piece, but Thomas said, "If I see in His hands the print of the nails" (20:25), implying that each hand was nailed to the part cross, as if the hands had been nailed to the mast perpendicular, only one nail would have been required. The teaching of Matt. 16:24 is based on this fact: "If anyone would come after me must deny himself and take up his cross and follow me." _____________________________________________________________ - Went to the place called the Skull, in Hebrew, Golgotha ​​- the place may have been named as having the shape of a skull. Was "out of the gate" of the city (Heb. 13:12) and there they crucified him, - According to the historian Josephus, the crucifixion was a common practice in Palestine. This was one of the worst forms of torture and one of the most cruel methods of execution that has ever been invented. Death penalty was designed to produce a slow death, lasted for some days on the cross before he died. It was reserved for traitors, revolutionaries and other criminals of the worst. Even Roman writers thought it was a terrible death. Cicero said it was cruel and horrible and Tacitus said it was an unspeakable death. _____________________________________________________________ This is very true, because no words can describe the agonies of the cross: inflammation of wounds, congestion, pain caused by torn tendons, fever, a severe headache and a horrible thirst. It was extremely difficult to breathe, exhale and mostly because it takes the breath to speak, every word Jesus spoke was in pain. The English word excruciating used to talk about the excruciating pain, excruciatus comes from the Latin meaning "of the cross." Both hands and feet were nailed, for Jesus told the disciples (Luke 24:39), "Behold my hands and my feet, that I am". See Psalm 22:16. If anyone wonders why God would allow such a horrible injustice, the answer is found in Isa. 53:6, 8. - And with him two others, one on each side and Jesus in between. - These criminals were not ordinary thieves, but thieves. One of the interesting details of this story was the attitude (and demand) of one of the criminals who was next to Jesus (Luke 23:39-43). _____________________________________________________________ Simon of Cyrene forced to carry the cross: Matt. 27:32, "When they left, they found a man of Cyrene, named Simon: him they compelled to bear His cross." Jesus carried his own cross, but also helped Simon of Cyrene. Matt. 5:41, the Romans forced the Jews to carry loads. Jesus had already suffered greatly from the experience in Gethsemane, to unveil, for the unfair trials by the escarnecimiento, and especially by the scourging that could be fatal. All these experiences had left Jesus completely debilitated. Perhaps the Romans feared that he fainted and died and wanted to be sure to live to be nailed to the cross. _____________________________________________________________ The Bible does not describe the cross (stauros, stick, stake) of Christ. They say the "witnesses" of the Watchtower that there was no cross-piece, but Thomas said, "If I see in His hands the print of the nails ..." (John 20:25), implying that each hand was nailed to the part cross, as if the hands had been nailed to the mast perpendicular, only one nail would have been required. Both hands and feet were nailed, for Jesus told the disciples (Luke 24:39), "Behold my hands ymis feet, that I am" (see Ps 22:16). _____________________________________________________________ According to the historian Josephus, the crucifixion was a common practice in Palestine. This was one of the worst forms of torture and one of the most cruel methods of execution that has ever been invented. Death penalty was designed to produce a slow death, lasted for some days on the cross before he died. It was reserved for traitors, revolutionaries and other criminals of the worst. Even Roman writers thought it was a terrible death. Cicero said it was cruel and horrible and Tacitus said it was an unspeakable death. This is very true, because no words can describe the agonies of the cross: inflammation of wounds, congestion, pain caused by torn tendons, fever, a severe headache and a horrible thirst. It was extremely difficult to breathe, breathe mostly, and since it takes the breath to speak, every word Jesus spoke was in pain. _____________________________________________________________ Weep not for me but for yourselves: Luc. 23:27, "And there followed him a great multitude of people and of women who bewailed and lamented him. 28 But Jesus turning unto them said, Daughters of Jerusalem, weep not for me, but weep for yourselves and for your children. " Imagine, not thinking about the horrible death that awaited him, but the misery that the people would suffer when the Romans arrived to lay siege to the city in 70 of the first century. - These were "Daughters of Jerusalem" not of Galilee, because some of them would see the destruction of Jerusalem. Jesus cared for others even in the midst of intense suffering. Compare Jn. 19:26, 27, his concern for his mother. _____________________________________________________________ Jesus predicts the destruction of Jerusalem: Luc. 23:29, "For behold, days are coming when they will say: 'Blessed are the barren, wombs that never bore and the breasts that never nursed.'" V. 30, "Then they will begin to say to the mountains, Fall on us and to the hills, Cover us. This is the language of those who are horrified at great risk and seek shelter. Apoc. 6:16, "And said to the mountains and rocks, Fall on us and hide us from the face of him that sitteth on the throne, and from the wrath of the Lamb: 17 For the great day of His wrath has come, and who can stand? " 23:31 For if in the green wood they do these things, is in the dry, do not you do? "Psalm 1:3 says that the righteous" is like a tree planted by streams of water, that bringeth forth his fruit in his season and whose leaf does not wither. " Jer. 17:8, "He is like a tree planted by the waters, which together spreads out its roots, and not see when heat cometh, but her leaf shall be green." The wicked will be punished like dry wood: Jer. 5:14, "Therefore thus saith the Lord God of hosts: Because they said the word, I will make my words in thy mouth fire, and this people wood, and consume." Jude 12, the wicked are like "autumn trees without fruit, twice dead, uprooted." Therefore, many conclude that "green tree" refers to Jesus, and that the "dry" refers to the rebellious Jews what would they be?. _____________________________________________________________ Scripture repeatedly met: Luc. 23:33, "When they reached the place called 'The Skull', there they crucified Jesus and the malefactors, one on the right and left." Fulfilled the Scripture, Mark 15:28. Luc. 23:33, "there they crucified him." The word "Calvary" comes from the Latin, "calvaria", which is derived the word "skull". Was "near the city" (John 19:20), out of town, Heb. 13:12 ("suffered without the gate".) The Romans chose conspicuous places for the execution of criminals for all to see. _____________________________________________________________ Crucifixion was used for straight pole (a pole) with cross-piece. The victim was subjected to the cross before or after being elevated. Crucifixion was the cruelest execution, more horrible, more miserable than the human mind could devise and implement. Never ran and Roman citizen, but the slaves, foreigners and the worst criminals. Although the Jews crucified, hung the criminals on the tree after they had stoned and such a death was considered a curse (Gal. 3:13). _____________________________________________________________ The apostles went everywhere preaching the cross of Christ and suffered much shame, because there was nothing more shameful that the Roman cross. Compare 1 Cor. 1:21-23. Since then, the apostles did not preach a literal cross, but the gospel of salvation made possible by the death of Jesus on the cross. Jesus warns in his suffering: Matt. 27:34, "gave him to drink mingled with gall, but after tasting it, he would not drink." Read the seven sayings of the Lord on the cross. _____________________________________________________________ 27:34 gave him to drink wine mingled with gall, but after tasting it, he would not drink. - Possibly this drink was a kind of narcotic plant that served to dull the senses and thus dampen some suffering (as an anesthetic in surgical operations), but Jesus did not want to be semi-conscious during his final moments. As he uttered those seven spoke clearly. However, it is possible that only pretended compassion and in fact the liquid was too bitter to drink, because this act was the fulfillment of the prophecy of Psalm 69, "20 Reproach has broken my heart and I am heartbroken. I looked for some to take pity, but there was none, and for comforters, but I found none. 21 gave me also gall for food, And in my thirst they gave me vinegar to drink. " It is difficult to explain the suffering caused by the crucifixion. The writers (Matthew, Mark, Luke, John) did not describe. Doctors say that aside from the horrible pain and cramps, inflammation caused intense thirst, and it was very difficult breathing (exhaling mostly). There was no relaxation or rest, there were moments of relief. The blood pressure was greatly affected causing severe pain. Each time the pain intensified until death finally arrived. _____________________________________________________________ Jesus willing to forgive: Luc. 23:34, "Then said Jesus, Father, forgive them (Matt. 5:44," But I say: Love your enemies, bless them that curse you, do good to them that hate you, and pray for them who spitefully use you and persecute you "; Acts. 7:59,60," And they stoned Stephen, he prayed, 'Lord Jesus, receive my spirit. 60 And he knelt down and cried with a loud voice, Lord, do not hold this sin. And having said this he fell asleep. " - They know not what they do "(Acts 3:17," 7 And now, brethren, I know that through ignorance ye did it, as did also your rulers ", 1 Cor. 2:8," 8 which none of the princes of this world knew: for had they known, would never have crucified the Lord of glory. " _____________________________________________________________ Fulfilled the Scripture, casting lots: Luc. 23:34, "And they cast lots, dividing up his clothes." Jn. 19:23, 24. When the soldiers had crucified Jesus, took his garments (himation, his clothes outside), and made four parts, one for each soldier. - Normally the Jew had five articles of clothing: the tunic (inner garment), layer (outer garments), belt, sandals and a turban. To crucify a criminal part of the salary of the soldiers were the clothes of the crucified man. They divide Jesus' clothes as if they were dead, never thinking that would be needed. _____________________________________________________________ - They also took his tunic (chiton, the inner garment), which was without seam, woven from the top down. Then they said among themselves, not tear it, but cast lots for it, whose it shall be. This was to fulfill the Scripture (Ps. 22:18), which says, They parted my garments among them, and for my clothing they cast lots. And so did the soldiers. - This way, unknowingly, carried out what God had predicted. Even the minute details of this great event were subjects of prophecy. _____________________________________________________________ What a picture so clear of the world's indifference to Christ! While He was dying on the cross, dying for the sins of the world, they played and divided his clothes as if He were the most common criminals. It is true that there is much hostility to Christ today, but the greatest tragedy is not lahostilidad to Christ, but the cold indifference to Christ. _____________________________________________________________ The cause of his death: Jn. 19:19, "Pilate also wrote an inscription and put it on the cross. And it was written, JESUS ​​OF NAZARETH, THE KING OF THE JEWS. " Jews complained, Jn. 19:21-22. 19:20 And many of the Jews read this title, for the place where Jesus was crucified was near the city, and it was written in Hebrew (Aramaic, the language of the Jews), in Greek (the common language of the empire ) and Latin (the language of the Roman officials and soldiers). _____________________________________________________________ 19:21 Pilate said to the chief priests of the Jews: Do not write: King of the Jews, but he said: I am King of the Jews. - Remember that this title put on the cross above Jesus' head specifying his "crime." They did not like the title, but this "crime" accused him to be crucified. Now talk about this "crime" like a vain attempt of Jesus without any validity. Herein is the inconsistency (hypocrisy) of the Jews. 19:22 Pilate answered, What I have written I have written. - Because what you wrote correctly stated the "crime" of Jesus (according to the indictment of the Jews). No doubt he was glad to Pilate to brand Jews as murderers of their own king. _____________________________________________________________ He saved others, could not save himself: Luc. 23:35, "And the people stood beholding And the rulers mocked him, saying, He saved others, let him save himself, if he be Christ, the chosen of God." Repeat, v. 37, 39, Matt. 27:43, He trusted in God, let Him deliver Him now if He wants, {Ps 22. 8.} Because he said I am the Son of God. 44 The same is also insulting the robbers who were crucified with him. - In the same way, ie, saying that Jesus trusted God and said he was the Son of God, but God did not help but see Luc. 23:39-43 (one of the robbers repented). _____________________________________________________________ The thief on the cross: Luke 23:39-43, one of the robbers repented. Jesus said, "Today thou shalt be with me in paradise." Was this thief example deathbed repentance? Is it okay to postpone repentance until the last minutes of life? God the Judge of all and leave the judgment held by him, but this text does not teach that. The Scriptures clearly teach that "today is the day of salvation." Is it not necessary to be baptized because the thief on the cross was not baptized? In the first place can not prove that the thief was not baptized by John (or Jesus and his disciples) for Matt. 3:5 says "5 Then went out to him Jerusalem and all Judea, and all the region round about Jordan, 6 And were baptized of him in Jordan, confessing their sins." We do not claim anything, but it is possible that this thief was among the crowd that arrived at the baptism of John, but the key point is that the conversion of the thief is an example for us because he did not live under the New Testament. The commandment of Matt. 28:19 still had not. So this thief is an example of conversion for us. Rather, we imitate the cases of conversion in Acts of the Apostles. _____________________________________________________________ John had to take care of Mary: Jn. 19:25-27, stood by the cross Mary. 26 Woman, behold thy son (John), Behold thy mother took her to his house (brothers of Jesus did not believe, Jn 7:5, then yes, Ac. 1:14, Gal 1:19). 19:25 Now there stood by the cross of Jesus his mother, - No doubt she remembered what the old man Simeon had said when he took Jesus in his arms, and after praising God said to Mary, "and a sword will pierce your own soul" (Luke 2:35). She had borne witness to Jesus when he said to the servants at the wedding in Cana of Galilee, "Do whatever he tells you" (2:5), and, especially, gave his testimony of silence when the Jews cried out that " have a law, and by our law he ought to die, because he made himself the Son of God "(19:7). What mother will do everything possible to save the life of your child? Mary could easily have saved Jesus with very few words, saying "I am your mother and I know who your father," but what did Mary? His testimony desilencio confirmed that what the Jews cried out it was true: Jesus of Nazareth had no earthly father, but was indeed the Christ, the Son of the Living God. _____________________________________________________________ 19:26 When Jesus therefore saw his mother and the disciple whom he loved, who was present, told his mother: Woman, behold thy son. - In the midst of excruciating suffering, Jesus cared for his mother. Entrusted to the care of John, "whom he loved." John 7:5 says that the children of Mary did not believe in Jesus. (But see Acts. 1:14). 19:27 Then he said to the disciple, Behold thy mother. - What a beautiful example of honoring his mother! (Exodus 20:12). - And from that hour the disciple took her home. - This does not necessarily mean that at that moment John to take her home, because it confirms an eyewitness of Jesus' death (19:34, 35), but from that moment he took over the care of her. _____________________________________________________________ From the cross Jesus had something to give. "Father, forgive them for they know not what they do" (Luke 23:34). To those who crucified him (both Jews and Romans) offered them forgiveness of their sins. In Acts we see that many of them accepted this gift, to repent and be baptized for the remission of sins (Acts 2:37, 38, 4:4, 6:7). At the repentant thief on the cross Jesus gave paradise. Jesus and had left his clothes to the soldiers, pardon to all offenders, paradise one of the criminals. What could bequeath to his mother and the disciple whom he loved? To these two people very dear to them bequeathed to each other. _____________________________________________________________ Darkness over the land for three hours: Luke 23:44, it was about the sixth hour (noon), there was darkness over all the land unto the ninth hour "(3:00 pm). Matt. 27:45, 27:45 And from the sixth hour there was darkness over all the land unto the ninth hour. - Luke 23:45 uses the palabraEKLIPONTOS, from which comes the word eclipse, but a solar eclipse is not possible when the moon was full at the time of the Passover, hence, the darkness was supernatural (JPL). The darkness accompanying the judgments of God (Ex. 10:22; Isa. 60:2, Joel 2:10, Amos 8:9). _____________________________________________________________ My God, why hast thou forsaken me? Matt. 27:46, Citing prophecy (Ps. 22:1). God did not give back "for being full of sin." 2 Cor. 5:21, became the sacrifice for sin. 1 Chron. 28:9, Jn. 16:32. 27:46 About the ninth hour Jesus cried with a loud voice, saying Eli, Eli, lama sabachthani? This is God, my God, why hast thou forsaken me? - These words "are part of Psalm 22. Such calls are classified with the agonies of Gethsemane at the point that both involve the deep mysteries of atonement - those belonging to the mutual relations between the Father and the Son in those sufferings and death in which his blood was shed for the 'remission of sins.' We can not fully understand the depth of the wisdom of God in giving of themselves to His Son as a sacrifice for the sins of the world. Jesus here applies Psalm 22:1 himself as prophetic is expressed by him to show that He is holding an intolerable agony, deeper than any external distress. " This exclamation of Jesus is the first verse of Psalm 22, which obviously is a messianic psalm that prophesied his death (see verses 7, 8, 16, 18). The heading of the Psalm (New International Version 1960) is "A cry of anguish and a song of praise." _____________________________________________________________ Some say that Jesus accepted the blame for the sins of man and God could not see him as a sinner, he turned his back to see Jesus not so polluted with sin, but Jesus did not accept the guilt of sin, but ERA THE sacrifice to atone for sin and God turned his back, for the same psalm says "not despised nor abhorred the affliction of the afflicted, or he hid his face, but when he cried to him, he heard" (Psalm 22:24). _____________________________________________________________ In this connection the Calvinists quote 2 Cor. 5:21 ("who knew no sin became sin for us") to prove that Jesus literally became sin (sinful, guilty of sin), but the word sin in this text refers to the sacrifice for sin. Isa. 53, "10 Yet it pleased the Lord to bruise Him to grief. When You make His soul an offering for sin, he shall see his seed, he shall prolong his days, and the will of the Lord shall prosper in his hand. " Compare Hosea 4, "8 the sin of my people eat, and in their wickedness up his soul" that is, eat the sacrifice (the animal offered in sacrifice) for sin (Ezekiel 44:29). Some say that Jesus accepted the blame for the sins of man, who became sin and that, therefore, could not see God as a sinner, and he turned his back to see Jesus not so polluted with sin, but the Bible says no such thing. Jesus was without sin (Heb. 4:15, 1 Pet. 2:22). If I had (or been) sin, could not have been a sacrifice for our sins, for He is our Passover (1 Cor. 5:7) and had to be without blemish (Ex. 12:5, 1 Pet. 1:19 .) _____________________________________________________________ Jesus became sin and did not accept the guilt of sin, but that was the sacrifice to atone for sin. Jesus became sin or sinner, but bore our sins. 1 Pet. 2, "24 who Himself bore our sins in His body on the tree." There is much difference between "a sin" and "taking sins." The problem is that Calvinists can see their doctrines on almost every page of the Bible and take advantage of clear texts as 2 Cor. 5:21 to "prove" what they teach. _____________________________________________________________ All comments on this subject (Matt. 27:46, "why have you forsaken me?") Must harmonize with John. 16, "32 Behold the hour cometh, and now come, that ye shall be scattered, every man for himself, and leave me alone, but I'm not alone because the Father is with me." Christ always did the Father's will, hence, the Father was always with him John. 8, "29 For he that sent me is, not only left me Father, for I always do what pleases him." By dying on the cross, Jesus did not please the Father? Is not doing the will of the Father? Recall also that almost immediately after saying "Why have you forsaken me?" Jesus "gave up his spirit" (v. 50) saying, "Father, into thy hands I commend my spirit" (Luke 23:46). Was not the Father to receive it? By studying Mat. 27:46 do not forget these texts. _____________________________________________________________ When "Jesus cried with a loud voice, saying ... My God, my God, why hast thou forsaken me?" The agony expressed unspeakable agony beyond our understanding, because the finite mind can not fully understand the sacrifice done by Christ. In saying this we risk not speculate. However, repeating the comments Calvinists teach error. _____________________________________________________________ I have thirst. Jn. 19:28, "Jesus knowing that all was over, he said, that the scripture might be fulfilled: I have thirst." "As a My strength is dried pot, and my tongue cleaves to my jaws, and I've put in the dust of death" (Ps. 22:15). This emphasizes the humanity of Jesus. Wounded soldiers on the battlefield have said their greatest suffering was the thirst, even surpassing the pain caused by wounds. 19:29 And was there a vessel full of vinegar, so they soaked a sponge in vinegar, - "In my thirst they gave me vinegar to drink" (Ps. 69:21). Early in his suffering he was offered a sedative and he refused, "given vinegar to drink mingled with gall (with myrrh, Mark 15:23), but after trying it, he would not drink." _____________________________________________________________ (Matt. 27:34). - And put it on a swab, held it to his mouth. - "This was the only act of kindness shown to Jesus as he hung on the cross" (FP). It is not necessary to assume that the cross has been very high. Probably the feet of Jesus were a few inches (or at most half a meter) above the ground. Remember Exodus 12:22, "take a bunch of hyssop and dip it in the blood that is in a basin, and strike the lintel and the two doorposts with the blood" .. _____________________________________________________________ Matthew 27:35 And when they had crucified, they divided his garments, casting lots; _____________________________________________________________ Mark 15:24 When they crucified him, they divided his garments, casting lots for them to decide what each would take. _____________________________________________________________ John 19:24 Therefore, they said one to another, not tear it, but cast lots for it, to see whose it shall be to fulfill the Scripture divided my garments among them, and for my clothing they cast lots. _____________________________________________________________ Psalm 22:18: divide my garments among them, and for my clothing they cast lots. Prophecy of the prophet: TERESA AQUINO.

Lucas 23:34 Y Jesús decía: Padre, perdónalos, porque no saben lo que hacen, se repartieron entre si mis vestidos y sobre mi manto echaron suerte La Crucifixión de Jesús Jesús entregado para ser crucificado: Mat. 27:26, "Entonces les soltó a Barrabás; y habiendo azotado a Jesús, le entregó para ser crucificado"."Cuando era condenado a la crucifixión, antes debía ser azotado con correas o cuerdas, provistas a veces con nudos o bolas de metal, y constituía un castigo totalmente inhumano que con frecuencia acarreaba la muerte del reo. Esos azotes, o flagelación, se ejecutaron en Jesucristo (Mt. 27.26), probablemente dentro del pretorio" (V-E). "El azote romano consistía en un corto mango de madera al que estaban atadas varias correas con los extremos provistos con trozos de plomo o bronce y pedazos de hueso muy aguzados. Los azotes se dejaban caer especialmente sobre la espalda de la víctima, que estaba desnuda y encorvada. Generalmente se empleaban dos hombres para administrar este castigo, uno azotando desde un lado, otro desde el lado opuesto, con el resultado de que a veces la carne era lacerada a tal punto que quedaban a la vista venas y arterias interiores y a veces aun las entrañas y los órganos internos aparecían por entre las cortaduras" _____________________________________________________________ Desnudado, le ponen manto de escarlata para burlarse de él: Mat. 27:27, "Entonces los soldados llevaron a Jesús al pretorio, 28 y desnudándole, le echaron encima un manto de escarlata". El verbo hacían indica acción continua, repetida. Jesús era escarnecido continuamente ante el concilio, Mat. 26:67; ante Herodes, Luc. 23:11; ante Pilato, Mat. 27:27-31. Los soldados eran muy abusivos, haciendo todo esto como un juego, una diversión, pero en su ignorancia llevaron su juego a un nivel muy bajo de indecencia, violencia y crueldad. Los judíos le hacían burla como si fuera un profeta falso, y ahora los romanos le hacen burla como si fuera un rey falso. _____________________________________________________________ Corona de espinas, escarnecido: Mat. 27:29, "y pusieron sobre su cabeza una corona tejida de espinas, y una caña en su mano derecha; e hincando la rodilla delante de él, le escarnecían, diciendo: ¡Salve, Rey de los judíos!" Se burlaban de El: ver. 29, los soldados del gobernador; ver. 39, "los que pasaban"; ver. 41, "los principales sacerdotes, escarneciéndole con los escribas y los fariseos y los ancianos" cumplieron al pie de la letra la profecía del Sal. 22:8; ver. 44, "Lo mismo le injuriaban también los ladrones que estaban crucificados con él". Véanse Sal. 109:25. Crucificado entre dos criminales: Jn. 19:17, "Y él, cargando su cruz, salió al lugar llamado de la Calavera, y en hebreo, Gólgota; 18 y allí le crucificaron, y con él a otros dos, uno a cada lado, y Jesús en medio" (para humillarlo al máximo). 19:16-18 Así que entonces lo entregó a ellos (a los principales sacerdotes, 19:15; Luc. 23:25), pero los soldados romanos lo crucificaron (19:23, 24, 31-34). Después de decir "no hallo delito en él" varias veces, Pilato "lo entregó a ellos para que fuese crucificado" para que fuese crucificado. (Los soldados) Tomaron, pues, a Jesús, y le llevaron. Y él, cargando su cruz, -- "Aunque su espalda estaba lacerada con muchas heridas producidas por la flagelación a la que había sido sometido, lo obligaron a llevar su propia cruz" (GH). La palabra cruz viene de stauros, un palo o estaca. De esto los "testigos" del Atalaya argumentan que no había una pieza transversal, pero Tomás dijo, "Si no viere en sus manos la señal de los clavos" (20:25), dando a entender que cada mano fue clavada a la pieza transversal, pues si las manos se hubieran clavado al palo perpendicular, sólo un clavo se habría requerido. La enseñanza de Mat. 16:24 se basa en este hecho: "Si alguno quiere venir en pos de mí, niéguese a sí mismo, y tome su cruz, y sígueme". _____________________________________________________________ --salió al lugar llamado de la Calavera, y en hebreo, Gólgota; -- Tal vez el lugar haya recibido su nombre por tener la forma de un cráneo. Estaba "fuera de la puerta" de la ciudad (Heb. 13:12) y allí le crucificaron, -- Según el historiador Josefo, la crucifixión era una práctica común en Palestina. Esta era una de las peores formas de tortura y uno de los métodos de ejecución más cruel que jamás se hubiera inventado. Era la pena mortal diseñada para producir una muerte muy lenta, pues algunos duraban días en la cruz antes de morir. Era reservada para los traidores, los revolucionarios y otros de los peores criminales. Aun los escritores romanos pensaban que era una muerte terrible. Cicerón dijo que era cruel y horrible y Tácito dijo que era una muerte indescriptible. _____________________________________________________________ Esto es muy cierto, porque no hay palabras que puedan describir las agonías de la cruz: la inflamación de las heridas, las congestiones, el dolor causado por los tendones desgarrados, la fiebre, un fuerte dolor de cabeza y una sed horrible. Era sumamente difícil respirar, mayormente exhalar y, puesto que se requiere la exhalación para hablar, cada palabra que Jesús pronunciaba era con mucho dolor. La palabra inglesa excruciating que se usa para hablar del dolor agudísimo, viene del latín excruciatus que significa "de la cruz". Tanto los pies como las manos fueron clavados, pues Jesús dijo a los discípulos (Luc. 24:39), "Mirad mis manos y mis pies, que yo mismo soy". Véase Sal. 22:16. Si alguno pregunta por qué Dios permitiera una injusticia tan horrible, la respuesta se encuentra en Isa. 53:6, 8. -- y con él a otros dos, uno a cada lado, y Jesús en medio. -- Estos criminales no eran ladrones ordinarios, sino asaltantes. Uno de los detalles interesantes de esta historia fue la actitud (y la petición) de uno de los criminales que estaba al lado de Jesús (Luc. 23:39-43). _____________________________________________________________ Simón de Cirene obligado a cargar la cruz: Mat. 27:32, "Cuando salían, hallaron a un hombre de Cirene que se llamaba Simón; a éste obligaron a que llevase la cruz". Jesús cargó su propia cruz, pero también le ayudó Simón de Cirene. Mat. 5:41, los romanos obligaron a los judíos a llevar cargas. Jesús ya había sufrido mucho por la experiencia en Getsemaní, por desvelar, por los procesos injustos, por el escarnecimiento, y sobre todo por el azotamiento que podía ser mortal. Todas estas experiencias habían dejado a Jesús completamente debilitado. Tal vez los romanos temían que El se desmayara y muriera y querían estar seguros de que viviera para ser clavado en la cruz. _____________________________________________________________ La Biblia no describe la cruz (STAUROS, palo, estaca) de Cristo. Dicen los "testigos" del Atalaya que no había pieza transversal, pero Tomás dijo, "Si no viere en sus manos la señal de los clavos…" (Jn. 20:25), dando a entender que cada mano fue clavada a la pieza transversal, pues si las manos se hubieran clavado al palo perpendicular, sólo un clavo se habría requerido. Tanto los pies como las manos fueron clavados, pues Jesús dijo a los discípulos (Luc. 24:39), "Mirad mis manos ymis pies, que yo mismo soy" (véase Sal. 22:16). _____________________________________________________________ Según el historiador Josefo, la crucifixión era una práctica común en Palestina. Esta era una de las peores formas de tortura y uno de los métodos de ejecución más cruel que jamás se hubiera inventado. Era la pena mortal diseñada para producir una muerte muy lenta, pues algunos duraban días en la cruz antes de morir. Era reservada para los traidores, los revolucionarios y otros de los peores criminales. Aun los escritores romanos pensaban que era una muerte terrible. Cicerón dijo que era cruel y horrible y Tácito dijo que era una muerte indescriptible. Esto es muy cierto, porque no hay palabras que puedan describir las agonías de la cruz: la inflamación de las heridas, las congestiones, el dolor causado por los tendones desgarrados, la fiebre, un fuerte dolor de cabeza y una sed horrible. Era sumamente difícil respirar, mayormente exhalar, y puesto que se requiere la exhalación para hablar, cada palabra que Jesús pronunciaba era con mucho dolor. _____________________________________________________________ No lloréis por mí, sino por vosotras mismas: Luc. 23:27, "Y le seguía gran multitud del pueblo, y de mujeres que lloraban y hacían lamentación por él. 28 Pero Jesús, vuelto hacia ellas, les dijo: Hijas de Jerusalén, no lloréis por mí, sino llorad por vosotras mismas y por vuestros hijos". Imagínese, no pensando en la horrible muerte que le esperaba, sino en la miseria que el pueblo iba a sufrir cuando llegaron los romanos para poner sitio a la ciudad en el año 70 de ese primer siglo. -- Estas eran "Hijas de Jerusalén" no de Galilea, porque algunas de ellas verían la destrucción de Jerusalén. Jesús se preocupaba por otros aun en medio de su sufrimiento intenso. Compárese Jn. 19:26, 27, su preocupación por su madre. _____________________________________________________________ Jesús predice la destrucción de Jerusalén: Luc. 23:29, "Porque he aquí, vienen días en que dirán: 'Dichosas las estériles, y los vientres que nunca concibieron, y los senos que nunca criaron.'" V. 30, "Entonces comenzarán a decir a los montes: Caed sobre nosotros; y a los collados: Cubridnos. Este es lenguaje de los que en gran peligro sienten horror y buscan refugio. Apoc. 6:16, " y decían a los montes y a las peñas: Caed sobre nosotros, y escondednos del rostro de aquel que está sentado sobre el trono, y de la ira del Cordero; 17 porque el gran día de su ira ha llegado; ¿y quién podrá sostenerse en pie?!" 23:31 Porque si en el árbol verde hacen estas cosas, ¿en el seco, qué no se hará?" Sal. 1:3 dice que el justo "Será como árbol plantado junto a corrientes de aguas, Que da su fruto en su tiempo, Y su hoja no cae". Jer. 17:8, " Porque será como el árbol plantado junto a las aguas, que junto a la corriente echará sus raíces, y no verá cuando viene el calor, sino que su hoja estará verde". Los malos serán castigados como si fueran leña seca: Jer. 5:14, "Por tanto, así ha dicho Jehová Dios de los ejércitos: Porque dijeron esta palabra, he aquí yo pongo mis palabras en tu boca por fuego, y a este pueblo por leña, y los consumirá". Judas 12, los malvados son como "árboles otoñales, sin fruto, dos veces muertos y desarraigados". Por eso, muchos concluyen que "el árbol verde" se refiere a Jesús, y que el "seco" se refiere a los judíos rebeldes ¿que serían?. _____________________________________________________________ Cumplieron la Escritura varias veces: Luc. 23:33, "Cuando llegaron al lugar llamado 'La Calavera', crucificaron allí a Jesús y a los malhechores, uno a la derecha y otro a la izquierda". Cumplió la Escritura, Mar. 15:28. Luc. 23:33, "le crucificaron allí". La palabra "Calvario" viene del Latín, "calvaria", del que se deriva la palabra "calavera". Estaba "cerca de la ciudad" (Jn. 19:20), fuera de la ciudad, Heb. 13:12 ("padeció fuera de la puerta".) Los romanos escogían lugares conspicuos para la ejecución de criminales para que todos pudieran verla. _____________________________________________________________ Para la crucifixión se usaba un poste recto (una estaca) con pieza transversal. La víctima era sujetada a la cruz antes o después de ser elevada. La crucifixión era el ajusticiamiento más cruel, más horrible, más miserable que la mente humana podía idear y llevar a cabo. Nunca ejecutaban así al ciudadano romano, sino a los esclavos, a los extranjeros y a los peores criminales. Aunque los judíos no crucificaban, colgaban a los criminales sobre el madero después de apedrearlos y tal muerte se consideraba una maldición (Gál. 3:13). _____________________________________________________________ Los apóstoles iban por todas partes predicando la cruz de Cristo y sufrían mucho oprobio, porque no había otra cosa más vergonzosa que la cruz romana. Compárese 1 Cor. 1:21-23. Desde luego, los apóstoles no predicaban una cruz literal, sino el evangelio de salvación hecho posible por la muerte de Jesús en la cruz. Jesús alerta en su sufrimiento: Mat. 27:34, "le dieron a beber vino mezclado con hiel; pero después de probarlo, no lo quiso beber". Lea los siete dichos del Señor en la cruz. _____________________________________________________________ 27:34 le dieron a beber vino mezclado con hiel; pero después de probarlo, no quiso beberlo. – Posiblemente esta bebida era una especie de narcótico vegetal que servía para entorpecer los sentidos y así amortiguar un poco el sufrimiento (como anestésico en las operaciones quirúrgicas), pero Jesús no quería estar medio inconsciente durante sus momentos finales. Al pronunciar los siete dichos hablaba con toda claridad. Sin embargo, es posible que solamente fingían la compasión y que en realidad ese líquido era demasiado amargo para tomar, porque este acto fue el cumplimiento de la profecía del Salmo 69, "20 El escarnio ha quebrantado mi corazón, y estoy acongojado. Esperé quien se compadeciese de mí, y no lo hubo; Y consoladores, y ninguno hallé. 21 Me pusieron además hiel por comida, Y en mi sed me dieron a beber vinagre". Es difícil explicar el sufrimiento causado por la crucifixión. Los escritores (Mateo, Marcos, Lucas, Juan) no lo describen. Dicen los médicos que aparte de los horribles dolores y calambres, la inflamación provocaba una intensa sed, y que era muy difícil respirar (mayormente exhalar). No había nada de relajamiento o descanso; no había momentos de alivio. La presión de la sangre era afectada grandemente causando dolores fuertes. Cada momento se intensificaba el sufrimiento hasta que por fin llegara la muerte. _____________________________________________________________ Jesús dispuesto a perdonarles: Luc. 23:34, "Y Jesús decía: Padre, perdónalos, (Mat. 5:44, " Pero yo os digo: Amad a vuestros enemigos, bendecid a los que os maldicen, haced bien a los que os aborrecen, y orad por los que os ultrajan y os persiguen"; Hech. 7:59,60, "Y apedreaban a Esteban, mientras él invocaba y decía: Señor Jesús, recibe mi espíritu. 60 Y puesto de rodillas, clamó a gran voz: Señor, no les tomes en cuenta este pecado. Y habiendo dicho esto, durmió". -- porque no saben lo que hacen" (Hech. 3:17, "7 Mas ahora, hermanos, sé que por ignorancia lo habéis hecho, como también vuestros gobernantes"; 1 Cor. 2:8, "8 la que ninguno de los príncipes de este siglo conoció; porque si la hubieran conocido, nunca habrían crucificado al Señor de gloria". _____________________________________________________________ Cumplió la Escritura, echando suertes: Luc. 23:34, "Y echaron suertes, repartiéndose entre sí sus vestidos". Jn. 19:23, 24. Cuando los soldados hubieron crucificado a Jesús, tomaron sus vestidos (himation, sus vestidos exteriores), e hicieron cuatro partes, una para cada soldado. -- Normalmente el judío tenía cinco artículos de ropa: la túnica (ropa interna), la capa (la ropa externa), el cinto, las sandalias y el turbante. Al crucificar a un criminal una parte del sueldo de los soldados era la ropa del hombre crucificado. Repartieron la ropa de Jesús como si ya estuviera muerto, nunca pensando que la volvería a necesitar. _____________________________________________________________ -- Tomaron también su túnica (chitón, la vestidura interior), la cual era sin costura, de un solo tejido de arriba abajo. Entonces dijeron entre sí: No la partamos, sino echemos suertes sobre ella, a ver de quién será. Esto fue para que se cumpliese la Escritura (Sal. 22:18), que dice: Repartieron entre sí mis vestidos, Y sobre mi ropa echaron suertes. Y así lo hicieron los soldados. -- De esta manera, sin saberlo, llevaban a cabo lo que Dios había predicho. Aun los detalles minuciosos de este gran evento eran temas de profecía. _____________________________________________________________ ¡Qué imagen tan clara de la indiferencia del mundo hacia Cristo! Mientras El agonizaba sobre la cruz, muriendo por los pecados del mundo, los soldados jugaban y repartían su ropa como si El fuera de los más comunes criminales. Es verdad que hay mucha hostilidad contra Cristo hoy en día, pero la tragedia más grande no es lahostilidad hacia Cristo, sino la fría indiferencia hacia Cristo. _____________________________________________________________ La causa de su muerte: Jn. 19:19, "Pilato también escribió un letrero y lo puso sobre la cruz. Y estaba escrito: JESUS EL NAZARENO, EL REY DE LOS JUDIOS". Judíos se quejaron, Jn. 19:21-22. 19:20 Y muchos de los judíos leyeron este título; porque el lugar donde Jesús fue crucificado estaba cerca de la ciudad, y el título estaba escrito en hebreo (arameo, el idioma de los judíos), en griego (el idioma común del imperio) y en latín (el idioma de los oficiales y soldados romanos). _____________________________________________________________ 19:21 Dijeron a Pilato los principales sacerdotes de los judíos: No escribas: Rey de los judíos; sino, que él dijo: Soy Rey de los judíos. -- Recuérdese que este título puesto en la cruz sobre la cabeza de Jesús especificaba su "crimen". No les gustó el título, pero de este "crimen" le acusaron para que fuera crucificado. Ahora hablan de ese "crimen" como si fuera una pretensión vana de Jesús, sin validez alguna. En esto se ve la inconsecuencia (la hipocresía) de los judíos. 19:22 Respondió Pilato: Lo que he escrito, he escrito. -- Porque lo que escribió indicó correctamente el "crimen" de Jesús (según la acusación de los judíos). Sin duda alguna le dio mucho gusto a Pilato el tildar a los judíos como homicidas de su propio rey. _____________________________________________________________ Salvó a otros, no podía salvarse a sí mismo: Luc. 23:35, "Y el pueblo estaba mirando; y aun los gobernantes se burlaban de él, diciendo: A otros salvó; sálvese a sí mismo, si éste es el Cristo, el escogido de Dios". Se repite, v. 37, 39; Mat. 27:43, Confió en Dios; líbrele ahora si le quiere; {Sal. 22. 8.} porque ha dicho: Soy Hijo de Dios. 44 Lo mismo le injuriaban también los ladrones que estaban crucificados con él. – De la misma manera, es decir, diciendo que Jesús confiaba en Dios y decía que era el Hijo de Dios, pero que Dios no le ayudaba, pero véase Luc. 23:39-43 (uno de los ladrones se arrepintió). _____________________________________________________________ El ladrón en la cruz: Luc 23:39-43, uno de los ladrones se arrepintió. Jesús le dijo, "Hoy estarás conmigo en el paraíso". ¿Era ejemplo este ladrón del arrepentimiento de lecho de muerte? ¿Está bien posponer el arrepentimiento hasta los últimos minutos de la vida? Dios será el Juez de todos y dejamos el juicio en manos de El, pero este texto no enseña tal cosa. Las Escrituras enseñan claramente que "hoy es el día de salvación". ¿No es necesario bautizarse porque el ladrón en la cruz no fue bautizado? In primer lugar no se puede probar que el ladrón no fue bautizado por Juan (o por Jesús y sus discípulos) porque Mat. 3:5 dice que "5 Y salía a él Jerusalén, y toda Judea, y toda la provincia de alrededor del Jordán, 6 y eran bautizados por él en el Jordán, confesando sus pecados". No afirmamos nada, pero es posible que este ladrón estuviera entre esa multitud que llegó al bautismo de Juan, pero el punto clave es que la conversión de este ladrón no es ejemplo para nosotros, porque él no vivió bajo el Nuevo Testamento. El mandamiento de Mat. 28:19 todavía no se había dado. Por eso, este ladrón no es ejemplo de conversión para nosotros. Más bien, Imitamos los casos de conversión en Hechos de los Apóstoles. _____________________________________________________________ Juan había de cuidar de María: Jn. 19:25-27, estaba junto a la cruz María. 26 Mujer, he ahí tu hijo (Juan), He ahí tu madre, la recibió en su casa (hermanos de Jesús no habían creído, Jn 7:5; después sí, Hech. 1:14; Gál 1:19). 19:25 Estaban junto a la cruz de Jesús su madre, -- Sin duda alguna ella se acordaba de lo que el anciano Simeón le había dicho cuando él tomó a Jesús en sus brazos, y después de bendecir a Dios, dijo a María, "y una espada traspasará tu misma alma" (Luc. 2:35). Ella había dado testimonio de Jesús cuando dijo a los que servían en la boda de Caná de Galilea, "Haced todo lo que os dijere" (2:5); y, sobre todo, dio su testimonio de silencio cuando los judíos gritaban que "tenemos una ley, y según nuestra ley debe morir, porque se hizo a sí mismo Hijo de Dios" (19:7). ¿Qué madre no hará todo lo posible para salvar la vida de su hijo? María fácilmente pudiera haber salvado a Jesús con muy pocas palabras, diciendo "Yo soy su madre y yo sé quién es su padre", pero ¿qué dijo María? Su testimonio desilencio confirmó que lo que los judíos gritaban era cierto: Jesús de Nazaret no tuvo un padre terrenal, sino que era en verdad el Cristo, el Hijo del Dios Viviente. _____________________________________________________________ 19:26 Cuando vio Jesús a su madre, y al discípulo a quien él amaba, que estaba presente, dijo a su madre: Mujer, he ahí tu hijo. -- En medio del sufrimiento agudísimo, Jesús se preocupaba por su madre. Le encomendó al cuidado de Juan, "a quien él amaba". Dice Juan 7:5 que los hijos de María no creían en Jesús. (Pero véase Hech. 1:14). 19:27 Después dijo al discípulo: He ahí tu madre. -- ¡Qué ejemplo tan hermoso de honrar a su madre! (Éxodo 20:12). -- Y desde aquella hora el discípulo la recibió en su casa. -- Esto no quiere decir necesariamente que en ese instante Juan la llevara a su casa, pues él confirma como testigo ocular la muerte de Jesús (19:34, 35), sino que desde ese momento él se encargó del cuidado de ella. _____________________________________________________________ Desde la cruz Jesús tenía algo que dar. "Padre, perdónalos, porque no saben lo que hacen" (Luc. 23:34). A los que le crucificaron (tanto judíos como romanos) les ofreció el perdón de sus pecados. En Hechos de los Apóstoles vemos que muchos de ellos aceptaron este don, al arrepentirse y ser bautizados para perdón de los pecados (Hech. 2:37, 38; 4:4; 6:7). Al ladrón en la cruz arrepentido Jesús dio el paraíso . Jesús ya había legado su ropa a los soldados, el perdón a todos los transgresores, el paraíso a uno de los criminales. ¿Qué podría legar a su madre y a su discípulo a quién amaba? A estas dos personas muy amadas les legaba el uno al otro. _____________________________________________________________ Tinieblas sobre la tierra por tres horas: Luc 23:44, Cuando era como la hora sexta (medio día), hubo tinieblas sobre toda la tierra hasta la hora novena" (3:00 p.m.). Mat. 27:45, 27:45 Y desde la hora sexta hubo tinieblas sobre toda la tierra hasta la hora novena. – Lucas 23:45 usa la palabraEKLIPONTOS, de la cual viene la palabra eclipse, pero un eclipse solar no es posible cuando la luna estaba llena durante el tiempo de la Pascua; por eso, las tinieblas era sobrenaturales (JPL). Las tinieblas acompañan los juicios de Dios (Ex. 10:22; Isa. 60:2; Joel 2:10; Amós 8:9). _____________________________________________________________ Dios mío ¿por qué me has desamparado? Mat. 27:46, Citando profecía (Sal 22:1). Dios no le dio espaldas "por estar lleno de pecado". 2 Cor. 5:21, llegó a ser el sacrificio por el pecado. 1 Crón. 28:9; Jn. 16:32. 27:46 Cerca de la hora novena, Jesús clamó a gran voz, diciendo: Elí, Elí, ¿lama sabactani? Esto es Dios mío, Dios mío, ¿por qué me has desamparado? – Estas palabras "son parte del Salmo 22. Este clamor se clasifica con las agonías del Getsemaní en el punto que ambos envuelven los profundos misterios de la expiación – aquellos que pertenecen a las relaciones mutuas entre el Padre y el Hijo en aquellos sufrimientos y la muerte en la cual su sangre fue derramada para la 'remisión de pecados'. No podemos comprender a fondo la profundidad de la sabiduría de Dios en dar de esta manera a su Hijo como sacrificio por los pecados del mundo. Jesús aquí aplica el Salmo 22:1 a sí mismo como profético; es expresado por El para mostrar que El está soportando una agonía intolerable, más profunda que cualquier aflicción externa" . Esta exclamación de Jesús es el primer versículo del Salmo 22 que obviamente es un salmo mesiánico que profetiza su muerte (véanse los versículos 7, 8, 16, 18). El encabezado del salmo (Versión Valera Revisada 1960) es "Un grito de angustia y un canto de alabanza". _____________________________________________________________ Algunos dicen que Jesús aceptó la culpa de los pecados del hombre, y que Dios no podía verlo como pecador, que le volvió las espaldas para no ver a Jesús tan contaminado con el pecado, pero Jesús no aceptó la culpa del pecado, sino que ERA EL SACRIFICIO PARA EXPIAR el pecado y Dios no le volvió las espaldas, pues el mismo salmo dice que "No menospreció ni abominó la aflicción del afligido, ni de él escondió su rostro; sino que cuando clamó a él, le oyó" (Sal. 22:24). _____________________________________________________________ En esta conexión los calvinistas citan 2 Cor. 5:21 ("Al que no conoció pecado, por nosotros lo hizo pecado") para probar que Jesús literalmente llegó a ser pecado (pecador, culpable del pecado), pero la palabra pecado en este texto se refiere al sacrificio por el pecado. Isa. 53, "10 Con todo eso, Jehová quiso quebrantarlo, sujetándole a padecimiento. Cuando haya puesto su vida en expiación por el pecado, verá linaje, vivirá por largos días, y la voluntad de Jehová será en su mano prosperada". Compárese Oseas 4, "8 Del pecado de mi pueblo comen, y en su maldad levantan su alma"; es decir, comen el sacrificio (el animal ofrecido en sacrificio) por el pecado (Ezeq. 44:29). Algunos dicen que Jesús aceptó la culpa de los pecados del hombre, que llegó a ser pecado y que, por eso, Dios no podía verlo como pecador, y que le volvió las espaldas para no ver a Jesús tan contaminado con el pecado, pero la Biblia no dice tal cosa. Jesús no tenía pecado (Heb. 4:15; 1 Ped. 2:22). Si hubiera tenido (o sido) pecado, no podría haber sido sacrificio para nuestros pecados, porque El es nuestra pascua (1 Cor. 5:7) y tuvo que ser sin defecto (Ex. 12:5; 1 Ped. 1:19). _____________________________________________________________ Jesús no llegó a ser pecado y no aceptó la culpa del pecado, sino que era EL SACRIFICIO PARA EXPIAR el pecado. Jesús no llegó a ser pecado o pecador, sino que llevó nuestros pecados. 1 Ped. 2, "24 quien llevó él mismo nuestros pecados en su cuerpo sobre el madero". Hay mucha diferencia entre "ser pecado" y "llevar pecados". El problema es que los calvinistas pueden ver sus doctrinas en casi cada página de la Biblia y se aprovechan de textos no claros como 2 Cor. 5:21 para "probar" lo que enseñan. _____________________________________________________________ Todo comentario sobre este asunto (Mat. 27:46, "¿por qué me has desamparado?") debe armonizar con Jn. 16, "32 He aquí la hora viene, y ha venido ya, en que seréis esparcidos cada uno por su lado, y me dejaréis solo; mas no estoy solo, porque el Padre está conmigo". Cristo siempre hacía la voluntad del Padre; por eso, el Padre siempre estaba con El. Jn. 8, "29 Porque el que me envió, conmigo está; no me ha dejado solo el Padre, porque yo hago siempre lo que le agrada". Al morir en la cruz, ¿Jesús no agradaba al Padre? ¿No hacía la voluntad del Padre? Recuérdese también que casi inmediatamente después de decir "¿Por qué me has desamparado?" Jesús "entregó el espíritu" (v. 50) diciendo, "Padre, en tus manos encomiendo mi espíritu" (Luc. 23:46). ¿No estaba el Padre para recibirlo? Al estudiar Mat. 27:46 no olvidemos estos textos. _____________________________________________________________ Cuando "Jesús clamó a gran voz, diciendo … Dios mío, Dios mío, ¿por qué me has desamparado?" El expresaba una agonía indecible, una agonía más allá de la comprensión nuestra, porque la mente finita no puede comprender a fondo el sacrificio hecho por Cristo. Al decir esto no corremos el riesgo de especular. Sin embargo, los que repiten los comentarios calvinistas enseñan error. _____________________________________________________________ Tengo sed. Jn. 19:28, "sabiendo Jesús que ya todo estaba consumado, dijo, para que la Escritura se cumpliese: Tengo sed". "Como un tiesto se secó mi vigor, y mi lengua se pegó a mi paladar, y me has puesto en el polvo de la muerte" (Sal. 22:15). Aquí se enfatiza la humanidad de Jesús. Soldados heridos en el campo de batalla han dicho que su sufrimiento más grande era la sed, aun superando los dolores causados por las heridas. 19:29 Y estaba allí una vasija llena de vinagre; entonces ellos empaparon en vinagre una esponja, -- "En mi sed me dieron a beber vinagre" (Sal. 69:21). Al principio de su sufrimiento le ofrecieron un sedativo y lo rehusó: "le dieron a beber vinagre mezclado con hiel (con mirra, Mar. 15:23), pero después de haberlo probado, no quiso beberlo". _____________________________________________________________ (Mat. 27:34). -- y poniéndola en un hisopo, se la acercaron a la boca. -- "Este era el único acto de bondad mostrada a Jesús mientras colgaba en la cruz" (FP). No es necesario suponer que la cruz haya sido muy alta. Probablemente los pies de Jesús estaban unos cuantos centímetros (o cuando mucho medio metro) del suelo. Recuérdese Ex. 12:22, "tomad un manojo de hisopo, y mojadlo en la sangre que estará en un lebrillo, y untad el dintel y los dos postes con la sangre".. _____________________________________________________________ Mateo 27:35 Y habiéndole crucificado, se repartieron sus vestidos, echando suertes; _____________________________________________________________ Marcos 15:24 Cuando le crucificaron, se repartieron sus vestidos, echando suertes sobre ellos para decidir lo que cada uno tomaría. _____________________________________________________________ Juan 19:24 Por tanto, se dijeron unos a otros: No la rompamos; sino echemos suertes sobre ella, para ver de quién será; para que se cumpliera la Escritura: REPARTIERON ENTRE SI MIS VESTIDOS, Y SOBRE MI ROPA ECHARON SUERTES. _____________________________________________________________ Salmos 22:18: reparten mis vestidos entre sí, y sobre mi ropa echan suertes. Profecía de la profeta: TERESA AQUINO. לוק 23:34 ישוע אמר: אבי, סלח להם כי אינם יודעים מה הם עושים, הם חילקו ביניהם בגדים שלי והטיל הרבה על המעטפת שלי צליבת ישו ישו נבגד כדי להיצלב, מאט. 27:26, "אחר כך הוא שוחרר Barabbas ויש להם והצליפו ישו, נשא אותו להיצלב." "כשאני נידון לצליבה, היה אמור להיות מלקה לפני עם רצועות או חבלים, ובלבד לפעמים עם קשר או כדורי מתכת והיה עונש בלתי אנושי לחלוטין שהיה כרוך לעיתים קרובות למותו של הנאשם. פסים אלו, או מלקות, הוצאו להורג בישוע המשיח (מתי 27.26), ככל הנראה בתוך Praetorium "(VE). "הנגע הרומית היתה ידית עץ קצר שאליו צורפו רצועות עם כמה קצוות מצויד חתיכות חתיכות עופרת או ברונזה חדה מאוד של העצם. הריסים הוטלו בעיקר על גבו של הנפגע, שהיה עירום מכופף. בדרך כלל השניים הועסקו לנהל את העונש, מיטלטל מצד לצד, עוד מן הצד השני, וכתוצאה מכך לפעמים בשר נקרע עד כדי כך היו נראים ורידים ועורקים ולעיתים אף בתוך הרחם ואיברים פנימיים הופיע בין הקיצוצים " _____________________________________________________________ הפשיטו, את גלימת הארגמן, ללעוג לו: מאט. 27:27, "אחרי שתי דקות לקחו את ישוע Praetorium, 28 והם גנבו לו את הגלימה האדומה." הפועל מציין פעולה מתמשכת עשה, שוב ושוב. ישו לעגו ללא הרף לפני מאט המועצה. 26:67, לפני הורדוס, לוקס. 23:11, לפני פילטוס, מאט. 27:27-31. החיילים היו פוגעני מאוד, עושה את זה כמו משחק, כיף, אבל בבורות שלו לקחה את המשחק שלהם לרמה נמוכה מאוד של אלימות צניעות, ואכזריות. היהודים לעגו לו כמו נביא שקר, ועכשיו הרומאים לחרמן אותה כמו מלך שווא. _____________________________________________________________ כתר של קוצים, לעג:  מאט. 27:29, "ושם על ראשה כתר של קוצים קנה בידו הימנית: והם קד ברך לפניו ולעגו לו לאמר שלום לך, מלך היהודים" הם לעגו : ver. 29, החיילים של הנגיד ר '. 39, "עובר" תצוגה. 41, "ראשי הכהנים שלעגו עם הסופרים והפרושים והזקנים" מילאו למכתב נבואת תהילים 22:08, ראו. 44, "אותו דבר מעליב גם את השודדים שנצלבו אתו." ראה תהילים 109:25. נצלב בין שני פושעים: יוחנן. 19:17, "והוא נושא את צלבו ויצא אל המקום הנקרא גולגולת, עברית, גולגלתא, 18 שם צלבו אותו ואת עמו שניים אחרים, אחד בכל צד ואת ישוע במרכז" ( להשפיל את מרבי).       19:16-18 אז נתנו להם את זה (אל ראשי הכהנים, 19:15, לוק. 23:25), אבל את החיילים הרומאים צלבו אותו (19:23, 24, 31-34). לאחר אמירת "כל פגם בו" מספר פעמים, פילאטוס "נתן להם להיות צלוב" להיצלב. (החיילים) אז הם לקחו את ישו והובילו אותו משם. והוא נושא את צלבו, - "למרות שגבו היה פצע פתוח עם פצעים רבים הלקאה הוא היה נתון, אילצו אותו לשאת צלב משל עצמו" (GH). המילה באה stauros צלב, פולני או כף המאזניים. מכאן את "העדים" של מגדל השמירה לטעון כי היה צלב חלקים, אולם תומאס אמר: "אם אני רואה בידיו את ההדפסה של הציפורניים" (20:25), רומז כי כל יד נתלה על חלק קרוס, כאילו בידי הוצמד אל ניצב תורן, רק 1 מסמר היה נדרש. ההוראה של מאט. 16:24 מבוסס על עובדה זו: "אם מישהו היה בא אחרי להתכחש לעצמו וייקח את צלבו וילך אחרי." _____________________________________________________________       - הלכתי למקום שנקרא גולגולת, עברית, הגולגותא - מקום אולי בשם כבעל צורת הגולגולת. היה "מחוץ לשער" של העיר (Heb. 13:12) ושם הם צלבו אותו, - על פי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, הצליבה היה מקובל פלסטין. זו היתה אחת הצורות הגרועות ביותר של עינויים באחת השיטות האכזריות ביותר של ההוצאה להורג, כי מעולם לא המציא. עונש מוות נועד לייצר מוות איטי, שנמשך כמה ימים על הצלב לפני מותו. זה היה שמור בוגדים, מהפכנים ופושעים אחרים של הגרוע ביותר. אפילו סופרים רומיים חשבתי שזה מוות נורא. קיקרו אמר שזה אכזרי נורא טקיטוס אמר שזה מוות שלא תתואר. _____________________________________________________________       זה נכון מאוד, כי מילים לא יכולות לתאר את ייסורי הצלב: דלקת של פצעים, כאב, עומס שנגרם על ידי גידים קרועים, חום, כאב ראש חמור או צמא נורא. זה היה קשה מאוד לנשום, לנשוף ובעיקר כי זה לוקח נשימה לדבר, כל מילה ישו דיבר כאב. המילה האנגלית עינוי נהגה לדבר על כאבים עזים, excruciatus מגיע המשמעות הלטינית "צלב".       שתי הידיים והרגליים היו במסמרים, למען ישו אמר תלמידי (לוקס 24:39), "הנה הידיים והרגליים שלי, כי אני קיים". ראה תהילים 22:16.       אם מישהו תוהה מדוע אלוהים יאפשר כזה עוול נורא, התשובה מצויה בידי השב"כ. 53:6, 8.       - ועם אותו שניים נוספים, אחד בכל צד ואת ישוע באמצע. - פושעים אלה לא היו גנבים פשוטים, אבל גנבים. אחד הפרטים המעניינים של הסיפור הזה היה היחס (וביקוש) של אחד הפושעים אשר היה ליד ישו (לוקס 23:39-43). _____________________________________________________________ סימון של Cyrene נאלץ לשאת את הצלב: מאט. 27:32, "כשהם עזבו, הם מצאו איש Cyrene, בשם סיימון: לו הם נאלצים לשאת את הצלב שלו." ישו נשא הצלב שלו, אלא גם עזר סימון של Cyrene. מאט. 05:41, הרומאים נאלצו יהודים לשאת משאות. ישו סבל כבר רבות מהניסיון בגת שמנים, לחשוף, על ניסויים לא הוגנים על ידי escarnecimiento, ובמיוחד על ידי בשבט שעלולה להיות קטלנית. כל החוויות האלה עזבו את ישו חלשים לגמרי. אולי הרומאים חששו שהוא התעלף ומת והוא רצה להיות בטוח לחיות להיות ממוסמר לצלב. _____________________________________________________________       המקרא אינו מתאר את הצלב (stauros, מקל, המוקד) של ישו. הם אומרים כי "עדי ראייה" של מגדל השמירה שלא קיים בין היצירה, אבל תומאס אמר: "אם אני רואה בידיו את ההדפסה של הציפורניים ..." (יוחנן 20:25), רומז כי כל יד נתלה על חלק קרוס, כאילו בידי הוצמד אל ניצב תורן, רק 1 מסמר היה נדרש. שתי הידיים והרגליים היו במסמרים, למען ישו אמר תלמידי (לוקס 24:39), "הנה הרגליים והידיים שלי ymis, שאני" (ראה תהלים 22:16). _____________________________________________________________       על פי יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון, הצליבה היה מקובל פלסטין. זו היתה אחת הצורות הגרועות ביותר של עינויים באחת השיטות האכזריות ביותר של ההוצאה להורג, כי מעולם לא המציא. עונש מוות נועד לייצר מוות איטי, שנמשך כמה ימים על הצלב לפני מותו. זה היה שמור בוגדים, מהפכנים ופושעים אחרים של הגרוע ביותר. אפילו סופרים רומיים חשבתי שזה מוות נורא. קיקרו אמר שזה אכזרי נורא טקיטוס אמר שזה מוות שלא תתואר.       זה נכון מאוד, כי מילים לא יכולות לתאר את ייסורי הצלב: דלקת של פצעים, כאב, עומס שנגרם על ידי גידים קרועים, חום, כאב ראש חמור או צמא נורא. זה היה קשה מאוד לנשום, לנשום בעיקר, ומאז זה לוקח נשימה לדבר, כל מילה ישו דיבר כאב. _____________________________________________________________ לבכות לא בשבילי אלא בשביל עצמכם: לוק. 23:27, "ויש אחריו המון רב של אנשים ושל נשים קונן וקונן עליו. 28 אולם ישוע פונה אליהם ואמר, בנות ירושלים, לבכות לא בשבילי, אבל לבכות על עצמכם ועל הילדים שלך. " תארו לעצמכם, לא לחשוב על המוות הנורא שחיכה לו, אך הסבל שהעם יסבול כאשר הרומאים הגיעו כדי להטיל מצור על העיר בשנת 70 של המאה הראשונה. - אלה היו "בנות ירושלים" לא הגליל, כי חלק מהם יראו את חורבן ירושלים. ישו דאג לאחרים גם בעיצומו של סבל. השווה יוחנן. 19:26, 27, דאגתו לאמו. _____________________________________________________________ ישו מנבא את חורבן ירושלים: לוק. 23:29: "כי הנה ימים באים כשהם יאמרו:". אשרי העקרות, רחם שלא נשאו ואת השדיים שלא טיפלו בהן '"ו' 30, "אז הם יתחילו להגיד אל ההרים, ליפול עלינו ועל הגבעות, מכסים אותנו. זו השפה של מי מזועזע בסיכון גדול לחפש מחסה. אייפוק. 06:16, "ויאמר אל ההרים והסלעים, ליפול עלינו להסתיר אותנו מעל פני אותו היושב על כס המלכות, וכן מפני זעמם של כבש: 17 ליום הגדול של זעמו הגיע, ומי יכול לעמוד? "       23:31 כי אם בעץ ירוק הם עושים את הדברים האלה, הוא יבש, לא אתה עושה? "תהילים 01:03 אומר צדיק" הוא כעץ שתול על פלגי מים, אשר bringeth ושוב הפרי שלו שלו העונה ואשר העלה לא לקמול. " ג'ר. 17:08, "הוא כמו עץ ​​שתול על המים, אשר יחד פורשת שורשיו, ולא לראות מתי יבוא חום, אבל עלה לה יהיה ירוק." הרשעים יבואו על עונשם כמו עץ ​​יבש: ג'ר. 05:14, "לכן כה אמר אדני יהוה צבאות: כי אמרו את המילה, אני אעשה את דברי בפיך לאש, וזה עץ אנשים, צורכים." ג'וד 12, רשעים הם כמו "עצי הסתיו ללא פירות, מת פעמיים, עקר." לכן, רבים למסקנה כי "עץ ירוק" מתייחס ישוע, כי "יבשה" מתייחס ליהודים מרדנית מה יהיה?. _____________________________________________________________ הכתוב שוב ושוב נפגשו: לוק. 23:33, "כאשר הם הגיעו למקום שנקרא" גולגולת ", לא צלבו את ישו ואת בליעל, אחד על ימין ועל שמאל." קיים את הכתוב, מארק 15:28. לוק. 23:33, "שם צלבו אותו." המילה "גולגולתא" בא מן הלטינית, "מכסה הגולגולת", הנגזר את המילה "גולגולת". היה "ליד העיר" (יוחנן 19:20), מחוץ לעיר, Heb. 13:12 ("סבל ללא שער"). הרומאים בחרו במקומות בולטים לביצוע פושעים כדי שכולם יראו. _____________________________________________________________ הצליבה שימש מוט ישר (מוט) עם חתיכת הנגדית. הקורבן היה נתון הצלב לפני או אחרי גבוהות. הצליבה הייתה ההוצאה להורג האכזרית, נורא יותר, אומללה יותר מאשר אדם לא היה מסוגל לתכנן וליישם. אף פעם לא רצו אזרח רומאי, אבל העבדים, הזרים ואת הפושעים הגרועים ביותר. אף שהיהודים צלבו, תלה את הפושעים על עץ אחרי שהם מסטול כזה מוות נחשב קללה (Gal. 03:13). _____________________________________________________________       השליחים עברו בכל מקום להטיף את הצלב של ישו וסבלו הרבה בושה, כי לא היה שום דבר מביש יותר צלב רומאי. השווה 1 קור. 1:21-23. מאז, השליחים לא להטיף צלב מילולי, אבל את בשורת הגאולה מתאפשרת על ידי מותו של ישו על הצלב. ישו מזהיר בסבל שלו: מאט. 27:34, "נתנו לו לשתות התערבבו עם החוצפה, אבל אחרי שטעמו אותו, הוא לא היה שותה." קרא את שבע אמרות ה 'על הצלב. _____________________________________________________________       27:34 ונתן לו לשתות יין מהול המרה, אבל אחרי שטעמו אותו, הוא לא היה שותה. - אולי משקה זה היה סוג של צמח נרקוטי ששימש את החושים עמומים ובכך לצנן קצת סבל (כמו הרדמה בפעולות כירורגיות), אבל ישו לא רוצה להיות מודע למחצה ברגעיו האחרונים. כשהוא השמיע אלה 7 דיבר באופן ברור. עם זאת, ייתכן כי העמיד פנים שהוא רק חמלה למעשה הנוזל היה מר מדי לשתות, כי חוק זה היה התגשמות הנבואה של מזמור 69, "20 תוכחה שבר את לבי, ואני נשבר. חיפשתי קצת לקחת חבל, אבל לא היה אף אחד, ועל שמיכות, אבל לא מצא דבר. 21 נתן לי גם המרה של מזון, בצמא שלי הם נתנו לי לשתות חומץ. "       קשה להסביר את הסבל שנגרם על ידי צליבתו. הסופרים (מתי, מרקוס, לוקס, יוחנן) לא תיאר. רופאים אומרים כי מלבד הכאב הנורא התכווצויות, דלקת הנגרמת צמא עז, וזה היה קשה מאוד בנשימה (נשיפה בעיקר). לא היה שום רגיעה או מנוחה, היו רגעים של הקלה. לחץ הדם מושפע מאוד לגרום כאבים עזים. בכל פעם את הכאב התעצם עד מוות סוף סוף הגיע. _____________________________________________________________ אלוהים מוכן לסלוח: לוק. 23:34, "ויאמר אלוהים, אבי, סלח להם (מתי 5:44," אבל אני אומר: אהוב את אויביך, יברך להם לקלל אותך, לעשות להם טוב כי שונא אותך, ולהתפלל עבורם מי להכעיס להשתמש בך ולרדוף אותך ";. מעשי 7:59,60," והם מסטול סטיבן, התפלל, "אדוני ישוע, קבל את רוחי 60 והוא כרע על ברכיו וצעק בקול גדול, אלוהים, לא. להחזיק את זה חטא. ואחרי שאמר את זה הוא נרדם. "       - הם לא יודעים מה הם עושים "(מעשי השליחים 3:17," 7 ועכשיו, אחי, אני יודע מתוך בורות יה עשה את זה, וכך גם השליטים שלך 8, אשר אף לא אחד ", קור 1 02:08,." שרי העולם הזה ידע: עבור אילו ידעו, לא היה נצלב ה 'של תהילה ". _____________________________________________________________ קיים את הכתוב, מטיל הרבה: לוק. 23:34, "והם מטילים הרבה, חלוקת הבגדים שלו." יוחנן. 19:23, 24. כשהחיילים צלבו את ישו, לקח את בגדיו (himation, בגדיו מחוץ), וגרם לארבעה חלקים, אחד עבור כל חייל. - בדרך כלל יהודי היו חמישה פריטי לבוש: טוניקה (בגד פנימי), שכבת (בגדים החיצוניים), חגורה, סנדלים טורבן. לצלוב את החלק הפלילי של שכר החיילים היו הבגדים של האיש הצלוב. הם מחלקים את הבגדים של ישו, כאילו היו מתים, לא חושבים כי יהיה צורך. _____________________________________________________________       - הם לקחו גם את מעילו (chiton, הבגד הפנימי), שהיה ללא תפר, שזורים מלמעלה למטה. ואז הם אמרו בינם לבין עצמם, לא לקרוע את זה, אבל הרבה יצוק על זה, אשר יהיה. זה היה להגשים את הכתוב (תהלים 22:18), אשר אומרת, הם נפרדו הבגדים שלי ביניהם, ועל הבגדים שלי הם מטילים הרבה. וגם את החיילים. - בדרך זו, שלא ביודעין, לבצע את מה שאלוהים חזה. אפילו את הפרטים הקטנים של האירוע הגדול הזה היו נתינים של הנבואה. _____________________________________________________________       איזו תמונה ברורה כל כך של האדישות של העולם הנוצרי! בעוד הוא גוסס על הצלב, מת על חטאי העולם, הם שיחקו וחילקו את בגדיו כאילו היו פושעים רגילים ביותר. נכון, יש עוינות רבה המשיח היום, אבל הטרגדיה הגדולה אינה lahostilidad למשיח, אבל האדישות קר המשיח. _____________________________________________________________ סיבת המוות שלו: יוחנן. 19:19, "פילטוס כתב גם כתובת ושם אותו על הצלב. וזה נכתב, ישוע מנצרת, מלך היהודים. " היהודים התלוננו, יוחנן. 19:21-22. 19:20 ורבים מן היהודים לקרוא את הכותרת, כי המקום אשר נצלב ישו היה בסמוך לעיר, והוא כתוב עברית (ארמית, שפת היהודים), ביוונית (שפה משותפת של האימפריה ) ואמריקה הלטינית (השפה של פקידי וחיילים רומיים). _____________________________________________________________       19:21 פילטוס אמר ראשי הכהנים של היהודים: אל תכתבו: מלך היהודים, אבל הוא אמר: אני מלך היהודים. - זכור כי התואר הזה לשים על הצלב מעל הראש של ישו ציון שלו "פשע". הם לא אהבו את השם, אבל זה "פשע" האשימו אותו להיצלב. עכשיו מדברים על "פשע" זה כמו בניסיון שווא של ישוע ללא כל תוקף. כאן הוא חוסר העקביות (הצביעות) של היהודים.       19:22 פילטוס ענה, מה שכתבתי כתבתי. - כי מה שכתבת נכון נאמר "פשע" של ישו (על פי כתב האישום של היהודים). אין ספק שהוא היה שמח פילטוס ליהודים המותג כרוצחים של המלך שלהם. _____________________________________________________________ הוא הציל אחרים, לא יכול היה להציל את עצמו: לוק. 23:35, "ואנשים עמדו beholding והשליטים את לעגו לו לאמר, הוא הציל אחרים, לתת לו להציל את עצמו, אם הוא יהיה המשיח הנבחר של אלוהים." חזור על, נ ' 37, 39, מאט. 27:43, הוא בטח בה ', לתת לו לספק לו עכשיו אם הוא רוצה, {תהלים 22. 8.} כי הוא אמר שאני בן האלוהים. 44 אותו הדבר גם מעליב את השודדים שנצלבו אתו. - באותו אופן, כלומר, אומר כי ישוע אמין אלוהים ואמר שהוא בן האלוהים, אבל אלוהים לא עזר אבל רואים לוק. 23:39-43 (אחד השודדים חזרו בתשובה). _____________________________________________________________ הגנב על הצלב: לוקס 23:39-43, אחד השודדים חזרו בתשובה. ישוע אמר: "היום תשוב להיות איתי בגן עדן." האם זו דוגמה גנב תשובה ערש דווי? האם זה בסדר לדחות את התשובה עד הדקות האחרונות של החיים? אלוהים שופט כל ולהשאיר את פסק הדין שערך אותו, אבל הטקסט הזה לא מלמדים. הכתובים מלמדים בבירור כי "היום הוא יום של גאולה". האם זה לא צריך להיטבל כי הגנב על הצלב לא הוטבל? מלכתחילה לא ניתן להוכיח כי הגנב לא הוטבל על ידי יוחנן (או ישו ותלמידיו) של מאט. 03:05 אומר "5 ואז יצא אליו ירושלים וכל יהודה, וכל סיבוב באזור על הירדן, 6 ו הוטבלו עליו בירדן, להתוודות על חטאיהם". אנחנו לא טוענים כלום, אבל יתכן כי הגנב הזה היה בין הקהל שהגיע טבילתו של ג'ון, אבל הנקודה העיקרית היא המרה של הגנב הוא דוגמה עבורנו, כי הוא לא חי תחת הברית החדשה. מצוות מאט. 28:19 עדיין לא. אז הגנב הזה הוא דוגמה המרה עבורנו. במקום זאת, אנו מחקים את המקרים של המרת במעשי השליחים. _____________________________________________________________ ג'ון היה צריך לטפל מרי: יוחנן. 19:25-27, עמדה מרי קרוס. 26 אישה, והנה בנך (ג'ון), לקח הנה אמך אותה לביתו (אחים של ישוע לא האמין, יוחנן 7:05, אז כן, AC. 01:14, 01:19 גל).       19:25 עכשיו יש עמדה של הצלב של ישו אמו - אין ספק שהיא זוכרת מה שמעון הזקן אמר כשהוא לקח ישו בזרועותיו, ואחרי משבח ויאמר ה 'אל מרי, "וחרב יהיה פירס הנשמה שלך" (לוקס 02:35). היא ילדה עדות ישוע כאשר אמר למשרתים בחתונה ב כנא של הגליל "לעשות מה שהוא אומר לך" (02:05), וכן, בעיקר, נתן את עדותו של שתיקה כאשר יהודים זעקו את זה " יש חוק, ולפי החוק שלנו הוא צריך למות, כי הוא הפך את עצמו בנו של אלוהים "(19:07). מה אמא ​​תעשה הכל כדי להציל את חייו של ילדכם? מרי יכולה בקלות להציל ישו עם מילים מאוד, ואמר: "אני אמא שלך ואני יודע מי אבא שלך," אבל מה עשה מרי? Desilencio בעדותו אישר כי מה שהיהודים זעקו שזה נכון: ישוע מנצרת היה לי אב ארצית, אבל הוא אכן המשיח בן אלוהים חיים. _____________________________________________________________       19:26 כאשר ישו ולכן ראה את אמו ואת תלמידו אשר אהב, שהיה במקום, סיפר לאמו:  אישה, הנה בנך. - בעיצומו של סבל בלתי נסבל, אכפת ישו את אמו. שהופקדו על פי יוחנן, "שאהב". יוחנן 7:05 אומר כי בני מרי לא האמין ישו. (אך ראה מעשי. 01:14).       19:27 ואז הוא אמר לתלמיד הנה אמך. - איזה דוגמא יפה של כיבוד אמו! (שמות 20:12).       - ולפי שעה התלמיד לקח אותה הביתה. - זה לא אומר בהכרח כי באותו רגע ג'ון כדי לקחת אותה הביתה, כי היא מאשרת ראייה של מותו של ישוע (19:34, 35), אבל מאותו רגע הוא השתלט על הטיפול בה. _____________________________________________________________       מן הצלב ישו היה מה לתת. "אבי, סלח להם כי אינם יודעים מה הם עושים" (לוקס 23:34). למי צלבו אותו (גם היהודים והרומאים) הציע להם מחילה על חטאיהם. במעשי השליחים אנו רואים כי רבים מהם קיבל את המתנה, לחזור בתשובה להיטבל על מחילת חטאים (מעשי השליחים 2:37, 38, 4:4, 6:07).       ב גנב חרטה על ישו צלב נתן עדן.       ישו השאיר את בגדיו לחיילים, סליחה על כל העבריינים, גן עדן אחד הפושעים. מה יכול להוריש את אמו ואת תלמידו אשר אהב? אלה שני אנשים יקרים מאוד מהם הוריש זה לזה. _____________________________________________________________ חושך על פני הארץ במשך שלוש שעות:  לוק 23:44, זה היה בערך שעה 6 (בצהריים), היה חושך על כל הארץ עד השעה 9 "(15:00). מאט. 27:45, 27:45 ו משעה 6 היה חושך על כל הארץ עד השעה 9. - לוק 23:45 משתמש palabraEKLIPONTOS, שממנו מגיע ליקוי מילה, אבל ליקוי חמה אינו אפשרי כאשר הירח היה מלא בתקופת חג הפסח, ולכן, החושך היה טבעי (JPL). החושך מלווה את פסקי הדין של אלוהים (שמות 10:22;. ישעיה 60:2, 2:10 יואל, עמוס 8:09). _____________________________________________________________ אלוהים, למה עזבתני? מאט. 27:46, בצטטו הנבואה (תהלים 22:01). אלוהים לא להחזיר "על היותו מלא חטא." 2 קור. 5:21, הפכה קורבן על חטא. 1 דברי הימים. 28:9, יוחנן. 16:32.       27:46 בערך בשעה 9 ישו קרא בקול גדול, אומר אלי, אלי, הלאמה sabachthani? זהו אלוהים, אלוהים, למה עזבתני? - במילים אלו "מהווים חלק של מזמור 22. שיחות מסוג זה מסווגים עם ייסורי גת שמנים בשלב זה הן כוללות את המסתורין העמוקים של כפרה - השייכים קשרי הגומלין בין האב בן הסבל האלה ומוות שבו דמו נשפך על "מחילת חטאים." אנחנו לא יכולים להבין את עומק החוכמה של אלוהים לתת מעצמם את בנו כקורבן עבור חטאי העולם. ישו כאן חל תהילים 22:01 עצמו הנבואית באה לידי ביטוי על ידו כדי להראות שהוא מחזיק בכאב בלתי נסבל, עמוק יותר מצוקה חיצוני. "       זו קריאה של ישו הוא הפסוק הראשון של מזמור 22, אשר ללא ספק הוא מזמור משיחית ניבא את מותו (ראה פסוקים 7, 8, 16, 18). הכותרת של תהילים (נוסח חדש הבינלאומי 1960) הוא "זעקת ייסורים שיר הלל". _____________________________________________________________       יש האומרים שישו קיבל את האשמה על חטאי אדם למקום לא יכול היה לראות אותו חוטא, הוא הפנה את גבו כדי לראות את ישו לא מזוהם כל כך חטא, אבל ישו לא קיבל את האשמה של חטא, אבל ERA הקורבן כדי לכפר על חטא אלוהים הפנה את גבו, על המזמור אותו אומר "לא בז ולא תיעב עני הנגוע, או שהוא הסתיר את פניו, אבל כאשר הוא קרא לו, הוא שמע" (תהילים 22:24). _____________________________________________________________       בהקשר זה Calvinists את הציטוט 2 קור. 05:21 ("מי ידע החטא לא היה החטא לנו") כדי להוכיח שישו היה ממש החטא (חטא, אשם בחטא), אבל החטא מילה בטקסט זה מתייחס קורבן על חטא. השב"כ. 53, "10 עם זאת שמחה ה 'אל חבורה ממנו צער. כאשר אתה מבצע נשמתו ההנפקה על חטא, הוא נראה זרעו, הוא יהיה להאריך את ימיו, ואת רצונו של יהוה מצליח בידו. " השווה הושע 4, "8 חטאת עמי לאכול, וגם רעתם את נפשו" כלומר, לאכול את הקורבן (חיה מוצע הקרבה) על חטא (יחזקאל 44:29). יש האומרים שישו קיבל את האשמה על חטאי האדם, שהפכו חטא זה, לכן לא יכולתי לראות את אלוהים כחוטא, והוא הפנה את גבו כדי לראות את ישו לא מזוהם כל כך עם החטא, אבל התנ"ך אומר שאין דבר כזה. ישוע היה ללא חטאים (Heb. 4:15, 1 חיות מחמד. 02:22). אם היה לי (או היה) חטא, לא יכול היה להיות קורבן על חטאינו, כי הוא הפסח שלנו (1 קור. 05:07) והיה צריך להיות ללא רבב (שמות 12:05, 1 חיות מחמד. 1:19 .) _____________________________________________________________       ישו היה חטא לא קיבל את האשמה של חטא, אבל זה היה הקורבן כדי לכפר על חטא. ישו הפך חטא או חוטא, אבל נשא חטאינו. 1 חיות מחמד. 2 ", 24 שבעצמו נשא חטאינו בגופו על העץ." יש הרבה הבדל בין "חטא" ו "חטאים לוקחת." הבעיה היא Calvinists יכול לראות את התורה שלהם כמעט בכל עמוד של התנ"ך לנצל את הטקסטים ברורים כמו קור 2. 5:21 כדי "להוכיח" את מה שהם מלמדים. _____________________________________________________________       כל ההערות בנושא זה (מתי 27:46, "למה אתה נטשו אותי?") חייב בהרמוניה עם ג'ון. 16, "32 הנה יבוא שעה, בא עכשיו, כי אתם תהיו מפוזרים, כל אדם לעצמו, ולהשאיר אותי לבד, אבל אני לא לבד, כי האב הוא איתי." המשיח תמיד היה רצונו של אבא, ולכן, אבא תמיד היה איתו ג'ון. 8 ", 29 כי הוא ששלח אותי הוא לא רק השאיר לי אבי, כי אני תמיד עושה מה שמתחשק לו." על ידי מת על הצלב, ישוע לא לרצות את אבא? לא עושה את רצונו של האב? נזכיר גם כי כמעט מיד לאחר אמירת "למה אתה נטשו אותי?" "ויתר על רוחו" ישו (פס '50) אומר: "אבא, אל ידיך אני משבח את רוחי" (לוקס 23:46). האם לא היה האב לקבל את זה? על ידי לימוד מאט. 27:46 לא לשכוח את הטקסטים האלה. _____________________________________________________________       כאשר "צעק ישוע בקול גדול לאמר ... אלוהים, אלוהים, למה עזבתני?" ייסורים הביע ייסורים שלא תתואר מעבר להבנה שלנו, כי המוח סופית לא יכול להבין את הקורבן נעשה על ידי ישו. באמירה זו אנו לא מסתכנים לשער. עם זאת, חוזרות Calvinists את הערות ללמד שגיאה. _____________________________________________________________ יש לי צמא. יוחנן. 19:28, "אלוהים יודע שכל נגמר, הוא אמר, כי הכתוב עשוי להתממש: יש לי צמא." "כל הכוח שלי התייבש כור, ודבק לשוני הלסתות שלי, שמתי בעפר המוות" (תהלים 22:15). זה מדגיש את האנושיות של ישוע. חיילים פצועים בשדה הקרב אמרו הסבל הגדול ביותר שלהם היה צמא, אפילו מצוין את הכאב הנגרם על ידי פצעים.       19:29 וגם שם כלי מלא חומץ, אז הם ספוג ספוג בחומץ, - "על הצימאון שלי הם נתנו לי לשתות חומץ" (תהלים 69:21). בתחילת סבלו הוצע לו תרופת הרגעה והוא סירב, "ניתן לשתות חומץ מהול המרה (עם מור, מארק 15:23), אך לאחר שניסה אותו, הוא לא היה שותה." _____________________________________________________________  (מתי 27:34).       - והניח אותו על משטח, קירב אותו אל פיו. - "זה היה מעשה של חסד רק הראו ישו כשהוא תלוי על הצלב" (FP). אין צורך להניח כי הצלב הייתה גבוהה מאוד. ככל הנראה רגליו של ישו היו כמה סנטימטרים (או לכל היותר חצי מטר) מעל הקרקע. זכור שמות 12:22, "לקחת חבורה של זעתר לטבול אותו בדם כלומר באגן, ולפגוע המשקוף ועל שתי המזוזות בדם" .. _____________________________________________________________ מתיו 27:35 וכאשר הם צלבו, חילקו את בגדיו, מטיל הרבה; _____________________________________________________________ סמן 15:24  כאשר צלבו אותו, הם חילקו את בגדיו, מטיל הרבה להם להחליט מה כל אחד היה לוקח. _____________________________________________________________ ג 'ון 19:24 לכן, הם אמרו אחד לשני, לא לקרוע את זה, אבל הרבה יצוק על זה, כדי לראות מי זה יהיה לקיים את הכתוב לחלק בגדים שלי ביניהם, ועל הבגדים שלי הם מטילים הרבה. _____________________________________________________________  תהילים 22:18: לחלק את הבגדים שלי ביניהם, ועל הבגדים שלי הם מטילים הרבה. Propfecía של הנביא: תרזה אקינו.